top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תאורית כהן-רונן

מחשבות על התפתחות העולם שלפני המילה

עודכן: 5 בפבר׳ 2019

בעקבות עבודותיהן של ויניקוט ושטרן


מה זה אומר להיות במגע עם אדם אחר?

פוסט זה יעסוק בתקופה הטרום שפתית בחיי התינוק, בה המגע והשיתוף בינו לבין אמו ואביו מתקיימים באמצעות תקשורת טרום-מילולית.


אני רוצה להתייחס לשני מושגים עיקריים:

השתקפות, Mirroring - מושג אותו תבע ויניקוט במאמרו על "תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד" (1967). מאמר זה הציג גישה חדשנית לגבי דפוס קשר בין אם-ילד, באומרו: "when I look I am seen, there for I exist" - איך שהפנים של האם נראות, כך אני - התינוק - מרגיש.


בעוד שפסיכואנליטיקאים מאז פרויד חשבו שהתינוק מתקשר לאובייקטים מוקדמים באופן קונקרטי בלבד - לעשות דברים לאובייקט או לקבל ממנו דברים - המאמר הזה מדגיש את איכות התקשורת עם האובייקט כהכרחי להתפתחות הרגשית של התינוק.


בתקופת הינקות, בשלב שלפני המילה, התינוק רואה ומתחיל לחיות את עצמו דרך האמצעי של הבעות הפנים של האם - מגיבה לו כאשר הוא שמח ומחייך, רואה זאת ומחייכת בחזרה, ואם הוא עצוב, תגובת האם תהיה בהתאם לכך. יחד עם זאת, וויניקוט סבור שהתינוק לא חווה את החיוך רק כחיוך, פנים עצובות כפנים עצובות, אלא כשיקוף למצבו שלו: כמו מראה של רגש, פני האם מציגים עבורו תמונה למצבו הרגשי שלו.


טיפול רגשי לאמא בהריון, טיפול לפני הלידה וטיפול רגשי אחרי הלידה עפ"י גישת ויניקוט
התינוק רואה ומתחיל לחיות את עצמו דרך האמצעי של הבעות הפנים של האם

התקשורת היא טרום מילולית, וכך חווית התינוק משתקפת בפני האם.


מראה זו חיונית לצמיחה של העצמי של התינוק, ובלי זה, לתינוק לא תהיה תחושת קיום כלל. חוויות טובות מספיק בתחום הזה, יהוו קרקע בטוחה לחוויות עתידיות איכותיות.


התכווננות, Attunement - מושג זה של שטרן (1985) מבוסס של ה - mirroring, ויכול להיחשב כשלוחה שלו. בזמן שה - mirroring עוסק בשיקוף באמצעות הבעות הפנים בלבד של האם, התכווננות היא צורת שיקוף העושה שימוש בכל המודלים התחושתיים העומדים לרשות האם. אם לדוגמא, התינוק מושיט יד לצעצוע, האם עשויה להביע מגוון תנועות וקולות שמשקפים, או מהדהדים, דפוסי פעולה אלו של התינוק.

התגובות המתכווננות פונות לטווח רחב יותר של חוויות התינוק והתנהגותו, ולקשת רגשות רחבה יותר מאשר בחודשים הראשונים. זוהי פעולה לא מילולית וספונטנית, והיא חלק מרפרטואר התגובות האינטואיטיביות של האם לתינוק.


האם עוקבת אחר השינויים הקטנים הללו כמו שחקן טניס שעוקב אחר הכדור - היא "קוראת" את התינוק שלה בכל אמצעי לא מילולי, וחשה באופן אינטואיטיבי בדפוסים המשתנים של מצבו הרגשי. הדפוסים הללו ממובחנים יותר מהבעות פנים, וכך נלכדת היטב חווית התינוק.


מתוך:

Stern, D. (1985). The interpersonal World of the Infant. New York: Basic Books.

Winnicott, D.W., (1967). “Mirror role of mother and family in child development”, in D.W.Winnicott (1971), Playing and Reality, pp.111-18, London: Tavistock.


770 צפיות0 תגובות
bottom of page